במהלך שנות ה-40 של המאה הקודמת התפזרו היהודים בכל העולם, כאשר מרביתם הגיעו לישראל, בה הם מצאו את ביתם. היהודים הראשונים שהגיעו למאוריציוס הגיעו אליה גם הם בשנות ה-40, כאשר כניסתם לישראל (אז, פלשתין) נאסרה על ידי הבריטים ששלטו בה באותה התקופה. מדובר היה במספר קטן של יהודים שהופנו חזרה לדרכם והגיעו ישירות עד לאי המרוחק והיפה הזה, הלא היא מאוריציוס, שכולנו מכירים. במאוריציוס בנו היהודים את ביתם החדש ועם הזמן התפתחה קהילה יהודית, שאמנם לא היתה גדולה כל כך, בהשוואה לקהילות יהודיות אחרות בעולם, אך עדיין בעלת חשיבות והשפעה מקומית. כיום מתגוררים במאוריציוס בסביבות 150 יהודים, והיהדות עצמה במדינה היא דת מינורית. יחד עם זאת, נבנה גם בית כנסת ויש גם בית קברות יהודי במאוריציוס, שנמצא בבמבוס (Bambous) וכן אנדרטה לזכרם של היהודים שנכלאו במקום.
לחצו על התמונה של הברושור להגדלה
עבר מול עתיד – אז והיום
סיפורו של בית הקברות היהודי במאוריציוס מתחיל עוד במאה הקודמת, בספטמבר שנת 1940. באותו החודש אספה ספינת המעפילים כ-3600 יהודים מוינה, מפראג, מגדנסק ומרומניה כדי לעשות את כל הדרך אל פלשתין. היהודים, מיד עם הגעתם אל חופי פלשתין נשלחו חזרה לדרכם וכניסתם לא אושרה. הבריטים, ששלטו אז במדינה, החליטו לגרש את המהגרים המבוהלים והעייפים לכמה יעדים שונים, כולם מושבות בריטיות: טרינדד וטובגו ומאוריציוס. אחת משתי הספינות שעשו את דרכן לכיוון מאוריציוס, כשעל סיפונה 1800 יהודים, הופצצה על ידי ההגנה בטעות. 260 יהודים נהרגו בהפצצה הזו ו-172 נפצעו. הבריטים שלחו לכיוונם סירות הצלה, אך לאלו היתה קיבולת קטנה שהספיקה ל-1800 נוסעים בלבד. קבוצת היהודים שנותרה בחיים נשלחה למחנה המעצר שבעתלית והיהודים שנותרו בחיים בסירות ההצלה הועברו אף הם לעתלית ולאחר מכן נשלחו למאוריציוס, שם הם נכלאו במחנה מאסר.
במחנה המעצר שבמאוריציוס סבלו אותם יהודים עצורים ממחלות וגם מרעב. הסוכנות היהודית, הפדרציה הציונית וגם יהודי דרום אפריקה שלחו להם בגדים, תרופות ואף תשמישי קדושה. בעוד הגברים הוחזקו בבית כלא לשעבר, נכלאו הנשים בבקתות נפרדות, צמודות לשם. לאחר הפרדה זו נוצרו זוגות בין הקבוצות ונולדו במחנה עצמו 60 ילדים. בכל אותה תקופה נפטרו המחנה 128 אסירים ואסירות שנקברו בחלקה היהודית של בית הקברות בסנט מרטין. בתום מלחמת העולם השנייה אפשרו לאסירים ולאסירות לשוב לביתם באירופה או להגיע לפלשתין (בהמשך תהפוך לישראל). מרביתם בחרו לעשות את הדרך לישראל ועגנו בחיפה ב-6 באוגוסט 1945. השאר נותרו במאוריציוס, ושם בנו את ביתם.
בית הקברות היהודי במאוריציוס הוא בית הקברות היהודי היחיד באי. שם, כאמור, קבורים העצורים שמתו וכן יהודים נוספים. בנובמבר 2014 נפתח באופן רשמי גם מרכז המידע והזיכרון לעצירים היהודים, שנמצא ממש בסמוך לבית הקברות היהודי. אנדרטת זיכרון הוקמה כדי להנציח את סיפורם של הגברים, הנשים וגם הילדים שנמלטו מאירופה הנאצית וגורשו בדצמבר 1940 למושבה הבריטית, מאוריציוס. העצורים בילו 4 שנים ושבעה חודשים בכלא המרכזי לפני שעזבו את האי באוגוסט 1945. האנדרטה שבמקום מנציחה את 128 האסירים היהודים שמתו בכלא בין 1940 ל-1945 וקבורים בבית הקברות סנט מרטין. באמצעות סדרה של לוחות תצוגה וחפצי אמנות, יכולים המבקרים במקום ללמוד רבות על קשיי המעצר שלהם וגם על חוסנם הרב.
שאלות ותשובות על בית הקברות היהודי במאוריציוס
בית הקברות היהודי במאוריציוס והמוזיאון שצמוד לו פתוחים למבקרים בימים ראשון – מהשעה 10 ועד 13, רביעי מהשעה 10 עד 16 ובשישי מהשעה 10 עד 16 אחר הצהריים.
במהלך מלחמת העולם השנייה (בין 1940 – 1945) היו מספר פליטים יהודיים במאוריציוס והם הקבורים שנקברו כאן. שווה ביקור בהבנת הרגע העצוב הזה של ההיסטוריה העולמית.
בית הקברות הישן שימש בעת שהותם של יהודים מגורשים מחיפה בידי הבריטים
